“פצעים קשים לריפוי” (או “פצעים קשיי ריפוי”) עונים להגדרה פצעים שאינם נרפאים בקצב רגיל, זאת מאחר ותהליך הריפוי שלהם הוא איטי או שנעצר לגמרי. הפצעים נשארים פתוחים, ולכן הם מוגדרים גם כ”פצעים כרוניים”. פצעים מסוג זה מלווים בכאבים, גירודים, הפרשות וריחות, ומשפיעים על איכות החיים של החולה באספקטים נוספים, כמו דיכאון, חרדה, הגבלת הפעילות היום יומית ומגבלות בחיי העבודה והמשפחה.
הסיבות להיותם של פצעים מסוימים קשים לריפוי הינן מגוונות והן כוללות מגוון מחלות כרוניות כמו סוכרת, בעיות בכלי דם, בעיה במערכת החיסון, חוסר תזונתי, עודף משקל, מחלות אונקולוגיות וכן הלאה.
סוגים שונים של פצעים קשיי ריפוי
כף רגל סוכרתית
כ-15% עד 20% מהאוכלוסייה שמעל גיל 65 סובלים מכף רגל סוכרתית. כף רגל סוכרתית הינו סיבוך של מחלת הסוכרת – פגיעה עצבית (נוירופתיה) הגורמת לכיב או להרס של רקמות עמוקות בכף הרגל. הטיפול בפצעים מסוג זה מורכב, ובמצבים בהם הפצעים מזדהמים ומסכנים את הגפה (או את חיי החולה) עולה הצורך בקטיעת הרגל.
פצע וסקולרי
פצע וסקולרי (כיב עורקי) נוצר עקב אי אספקת דם עורקי לאיבר או רקמה, בעוד כיב ורידי נגרם כתוצאה מפגיעה במבנה התקין של כלי הדם, דבר המוביל לאי החזרת הדם מהאזור. שני סוגי הכיבים מופיעים ברוב המקרים ברגליים, וההבדל בינם הוא שכיבים עורקים אינם מפרישים, לעומת הכיבים הוורידיים אשר מאופיינים בהפרשות רבות.
פצע ניורופטי – בעיית עצבוב
חוסר תחושה או תחושה ברמה ירודה (כתוצאה מבעיה עצבובי) עלולים לגרום לכך שפצעים או חתכים קטנים אינם מטופלים כהלכה, ועד מהרה הם עלולים להפוך לפצעים קשיי ריפוי. פצעים מסוג זה שכיחים בישבן ובכפות הרגליים (כשהנפוץ מביניהם הוא אותה כף רגל סוכרתית אותה הזכרנו קודם).
פצעי לחץ
פצעי לחץ נגרמים כתוצאה מלחץ ישיר ומתמשך על משטח העור. הלחץ פוגע באספקת הדם לאזור וגורם לפגיעה בשלמות העור וברקמות הרכות. אנשים ללא יכולת תנועה המרותקים למיטתם או לכיסא גלגלים סובלים מפצעים אלו הנפוצים באזורים כגון: עמוד השדרה, אגן, קרסוליים, מרפקים וברכיים. פצעי לחץ שאינם מטופלים עלולים להחמיר ולהזדהם.
פצעים לאחר ניתוח
חתכי ניתוחים שלא נרפאו כראוי עלולים להפוך לפצעים קשיי ריפוי. כמו גם, גם כוויות שלא נרפאו או פצעים כתוצאה מקטיעה.
